חרדה:

תאר לעצמך סיטואציה: אתה יושב בבית קפה, באמצע שיחת חולין עם חבר ילדות על נושאים יומיומיים, לפתע פתאום אתה מרגיש פחד לא מובן, אין שום סיבה שעוררה את הפחד הזה, אתה מתחיל להזיע, זיעה קרה, מרגיש את הלב יוצא מהמקום, דפיקות לב חזקות, מועקה פתאומית בחזה, מתחיל להעלות השערות בראש שאולי בעצם זה התקף לב אך אין לך יותר מידי זמן לחשוב, אתה נלחץ, רמת הפחד מתגברת, חבר שלך לא מבין מה קורה, אתה מפחד לדבר, מפחד להסביר לו, רוצה שייקח אותך לבית חולים.
השתלשלות האירועים הנ"ל בכל מיני גרסאות קורת מידי יום ביומו למיליוני אנשים בעולם. הפרעות החרדה הן תופעה מאד שכיחה ומעניינת.
כל אדם חווה חרדה מספר פעמים בחייו, חרדה היא נורמטיבית במידה ויש סיבה הגיונית לה ורמת החרדה נמוכה, והיא אף הכרחית על מנת להזהיר אותנו מפני סכנות שונות, במידה ורמת החרדה גבוהה והאדם לא מסוגל לתפקד ולבצע פעולות יומיומיות יש לבדוק מה מקור החרדה ולטפל בכך.
במאמר זה בחרתי להתמקד באבחון החרדה היות ואבחנה נכונה תוביל לטיפול מתאים ולריפוי.
כדי לאבחן נכון יש להבין את החרדה מבחינה מערבית וסינית, יש להבין מהי ההגדרה של חרדה, מה גורם לחרדה להתפרץ, מה הם הסימפטומים המערביים, איך מטפלים ברפואה הקונוונציונאלית, מה הוא ה-shen, מה תפקיד ה-shen בחרדה, מה הם הסימפטומים ברפואה סינית, מה היא האבחנה המבדלת ברפואה סינית, מה כתבים עתיקים אומרים על הפרעות חרדה, על כל השאלות האלו נענה בהמשך המאמר.

הפרעות חרדה – הגדרה:
כל האנשים חווים פחד וחרדה. פחד היא תגובה רגשית, פסיכולוגית והתנהגותית לאיום חיצוני מוכר לדוגמה, פורץ החודר לבית או מכונית שיצאה מכלל שליטה. חרדה היא מצב רגשי בלתי נעים שמקורו ברור פחות.
חרדה מלווה לעיתים קרובות בשינויים פיסיולוגיים והתנהגותיים דומים לאלה הנגרמים ע"י פחד. בשל קווי הדמיון הללו אנשים נוטים לבלבל בין שני המונחים.
חרדה היא תגובה לדחק, כמו התפרקותה של מערכת יחסים חשובה אוו היחשפות לאסון מסכן חיים. אחת התיאוריות טוענת כי חרדה עשויה להיות גם תגובה לדחף מיני או אגרסיבי מודחק המאיים למוטט את מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים אשר שולטים בד"כ בדחפים כאלה. אם אכן כן, חרדה מצביעה על קיומו של קונפליקט פסיכולוגי.
חרדה יכולה להתעורר לפתע, כמו בפאניקה, או בהדרגה, במשך פרק זמן של דקות, שעות או ימים. החרדה עצמה יכולה להימשך כל זמן שהוא, החל משניות ספורות וכלה בשנים. החרדה מגוונת בעוצמתה – החל מתחושה מעורפלת של חשש ועד לפאניקה במלוא עוצמתה.

חרדה היא פריט אחד בטווח רחב של תגובות גמישות החיוניות כדי לשרוד ב"עולם מסוכן". מידה מסוימת של חרדה מחדירה אלמנט חשוב של זהירות במצבים מסוכנים. במשך מרבית הזמן רמת החרדה של אדם משתנה בתנודות קלות מאד על פי ספקטרום של מודעות, החל משינה דרך ערנות ועד לחרדה ופחד וחוזר חלילה. אולם לעיתים מערכת תגובת החרדה של האדם אינה פועלת כשורה ויש שהיא מתמוטטת כתוצאה מהאירועים, במקרה זה יכולה להתפתח הפרעת חרדה.
אנשים שונים מגיבים על מצבים נתונים בצורות שונות. לדוגמה: לאנשים מסוימים, דיבור בפני קהל הוא חוויה משעשעת, ואילו האחרים פוחדים ממנה. היכולות לעמוד בחרדה משתנה מאדם לאדם והקביעה מה מהווה החרדה האנומלית יכולה להיות קשה. אולם כשחרדה מתרחשת בזמנים בלתי נאותים או כשהיא עזה וארוכה עד כדי כך שהיא משבשת את פעילותיו הנורמאליות של האדם, היא נחשבת להפרעה. הפרעות חרדה יכולות להיות מציקות ביותר, ולשבש היבטים כה רבים מחייו של האדם, עד כדי כך שהן יכולות להוביל לדיכאון. אנשים מסוימים סובלים מהפרעות חרדה ודיכאון בעת ובעונה אחת. אחרים מפתחים תחילה דיכאון ולאחר מכן הפרעת חרדה.
הפרעות חרדה הן סוג ההפרעה הפסיכיאטרית הנפוץ ביותר. האבחנה של הפרעת חרדה מבוססת במידה רבה על תסמיניה. אולם תסמינים זהים לאלה של הפרעות חרדה יכולים להיגרם על ידי מצב רפואי כמו יתר בלוטת התריס למשל, או כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות או בסמים (לדוגמה – קורטיקוסטרואידים או קוקאין). במקרים רבים הנטייה להפרעת חרדה ספציפית, בדומה למועדות להפרעת חרדה באופן כללי הן תורשתיות, ולכן הכרת ההיסטוריה המשפחתית של הפרעות חרדה עשויה לסייע לרופא לקבוע את האבחנה הנכונה.

ההשפעה של החרדה על התפקוד: כשרמת החרדה עולה, יעילות התפקוד עולה בצורה פרופורציונאלית, אך רק עד לנקודה מסוימת. כשהחרדה מוסיפה לעלות, יעילות התפקוד פוחתת. החרדה מסייעת להסתגלות היא עוזרת לאנשים להתכונן למשבר ולשפר את תפקודם אך מעבר לרמה מסוימת החרדה פוגמת בהסתגלות וגורמת למצוקה ולהפרעה בתפקוד.
מכיוון שהטיפול המערבי משתנה מהפרעה אחת לאחרת יש חשיבות לאבחנה מדויקת. בהתאם להפרעה, תרפיה קבוצתית, תרופות או פסיכותרפיה, כל אחד לחוד או בצירופים המתאימים, יכולות להפחית בצורה משמעותית את המצוקה ולשפר את התפקוד הלקוי של אנשים רבים.

ישנם מספר סוגים של הפרעות חרדה :
1. הפרעת חרדה מוכללת.
2. חרדה בהשראת תרופות או בעיות רפואיות.
3. התקפי פאניקה והפרעות פאניקה.
4. הפרעות פוביות.
5. הפרעה אובססיבית קומפולסיבית.
6. הפרעת דחק שלאחר טראומה.
7. הפרעת דחק חריפה.

אבחנה מבדלת – רפואה מערבית:

הפרעת חרדה מוכללת:
הפרעת חרדה מוכללת מורכבת מחרדה ומדאגה מופרזות, יומיומיות כמעט (במשך 6 חודשים או יותר), לגבי מגוון פעילויות או אירועים. דאגות נפוצות כוללות עיניינים כמו אחריות בעבודה, כסף, בריאות, ביטחון, תיקון המכונית ומטלות בית. החומרה, התדירות או משך הקיום של הדאגות גדולים ממש שמתחייב מן המצב עצמו.
החרדה והדאגה בהפרעת חרדה מוכללת קיצוניות עד כדי כך שקשה לשלוט בהן. נוסף על כך, האדם חווה שלושה או יותר מהתסמינים הבאים :
1. חוסר מנוחה.
2. תשישות.
3. קושי בריכוז.
4. גריות (איריטביליות).
5. מתח בשרירים.
6. הפרעות בשינה.

הפרעת חרדה מוכללת היא תופעה נפוצה, כ-3% עד 5% מהמבוגרים סובלים ממנה במהלכה של שנה נתונה. הסבירות להפרעה אצל נשים כפולה מאצל גברים. במקרים רבים ההפרעה מתחילה בילדות או בגיל ההתבגרות, אך יכולה להופיע בכל גיל. אצל מרבית האנשים המצב מתנדנד, מחמיר לעיתים (בעיקר בעתות מצוקה), ונמשך שנים.

טיפול קונבנציונאלי:
הטיפול הראשוני מבוסס על תרופות... בד"כ תרופות נוגדות חרדה כמו בנזודיאזפין (עלול לגרום לתלות פיסית לכן מפחיתים את המינון בהדרגה ולא מפסיקים בבת אחת). ההקלה במצב החרדה שבאה בעקבות נטילת התרופה עולה במשקלה על כל תופעות הלוואי השוליות שעלולים לחוות בעקבות השימוש בתרופות אלו. (ע"פ מרק).
תרופה נוספת : בוספירון (סורבון). השימוש אינו מוביל לתלות פיסית אך לעיתים קרובות עוברים שבועיים או יותר עד שהחומר הפעיל מתחיל להשפיע בניגוד לתרכובות הבנזודיאפין המתחילות לפעול תוך דקות.
תרפיה התנהגותית אינה יעילה בד"כ מכיוון שלא זוהו מצבים חד משמעיים אשר עוררו את החרדה. טכניקות הרפיה וביופידבק עשויות לסייע במידת מה.
אפשר לקשור את הפרעת החרדה המוכללת לקונפליקטים פסיכולוגיים בסיסיים. קונפליקטים כאלה נובעים לעיתים קרובות מגישות הרסניות של אי ודאות וביקורת עצמית. הפסיכותרפיה עשויה לסייע לאנשים מסוימים בהבנת קונפליקטים פסיכולוגיים פנימיים ופתירתם.   
 
חרדה בהשראת תרופות או בעיות רפואיות:
חרדה עלולה לנבוע מהפרעה רפואית או משימוש בסם או בתרופה. דוגמאות להפרעות רפואיות העלולות לגרום לחרדה כוללות הפרעות נוירולוגיות כמו: פגיעת ראש, זיהום במוח ומחלה באוזן הפנימית. הפרעות בלב ובכלי הדם כמו התקף לב והפרעה במקצב הלב. הפרעות אנדוקריניות כמו פעילות יתר בבלוטת התריס וביותרת הכליה. והפרעות נשימה כמו אסטמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית.
סמים היכולים לגרום לחרדה כוללים אלכוהול, סמים מעוררים, קפאין, קוקאין ותרופות רבות אחרות. חרדה יכולה להתעורר גם עם הפסקת השימוש בסם.
החרדה אמורה לדעוך לאחר שהמצב הרפואי טופל או שהשימוש בסם הופסק לזמן ארוך דיי הצורך לסילוקם של כל תסמיני הגמילה.
אפשר לטפל בכל חרדה שנותרה בעזרת תרופות נוגדות חרדה מתאימות, תרפיה התנהגותית, פסיכותרפיה.

התקפי פאניקה והפרעת פאניקה:
פאניקה היא חרדה חריפה וקיצונית המלווה בתסמינים פיזיולוגיים.
התקפים אלו יכולים להתרחש בכל הפרעת חרדה, בד"כ בתגובה למצב ספציפי הקשור למאפייניה המרכזיים של ההפרעה. לדוגמא, אדם הסובל מפוביה מנחשים עלול להיתקף בפאניקה כאשר הוא נתקל בנחש. אולם פאניקות מצביות אלו שונות מפאניקות ספונטאניות, שאינן נובעות משום פרובוקציה שהיא. פאניקות אלו מגדירות את בעייתו של האדם כהפרעת פאניקה.
התקפי פאניקה נפוצים מתרחשים מידי שנה אצל יותר משליש מהמבוגרים. סבירות להתקפי פאניקה אצל נשים גדולה פי שתיים או שלושה מאשר אצל גברים. הפרעת פאניקה אינה נפוצה והיא מאובחנת קצת פחות מאחוז אחד של האוכלוסייה. הפרעת פאניקה מתחילה בד"כ בשלהי גיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת.

תסמינים ואבחנה:
התקף פאניקה כרוך בהופעתם של לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:
קוצר נשימה או תחושת חנק.
סחרחורות, חוסר יציבות או עילפון.
דפיקות לב וקצב לב מואץ.
רעד.
הזעה.
השתנקות.
בחילה, כאבי בטן או שלשולים.
תחושה של חוסר מציאות, זרות או ניתוק מהסביבה.
קהות חושים או תחושת עקצוץ.
הסמקה או צמרמורות.
כאבים או אי נוחות בחזה.
פחד נורא.
פחד "להשתגע" או לאבד שליטה.

תסמיניו של התקף פאניקה מגיעים לשיאם תוך 10 דקות ונעלמים בד"כ תוך דקות, כך שהרופא אינו יכול לראות כמעט דבר, לבד מהפחד של המטופל מפני התקף מבהיל נוסף. מכיוון שהתקפי פאניקה הם לעיתים קרובות בלתי צפויים ומתרחשים לרוב ללא סיבה ניכרת לעין, אנשים הלוקים בהם מצפים לעיתים קרובות בחרדה להתקף נוסף – מצב הקרוי חרדה מקדימה – ונמנעים ממקומות שבהם נתקפו בעבר בפאניקה. הימנעות זו ממקומות מוגדרים מכונה אגורפוביה. אם האגורפוביה חמורה דייה, האדם עלול להיעשות מרותק לביתו.
מכיוון שתסמיניו של התקף פאניקה קשורים בהרבה איברים חיוניים, לעיתים קרובות אנשים הסובלים מהם חוששים כי הם לוקים בבעיה רפואית מסוכנת הקשורה ללב, לריאות או למוח והם מבקשים עזרה מהרופא או שמגיעים ישירות למיון. התקפי פאניקה אינם מסוכנים. 

טיפול:
מרבית האנשים מתאוששים מהפרעת פאניקה ללא טיפול, אחדים מפתחים הפרעת פאניקה. אנשים מגיבים טוב יותר לטיפול כשהם מבינים כי הפרעת הפאניקה כרוכה בתהליכים ביולוגיים ופסיכולוגיים כאחד. תרופות ותרפיה התנהגותית יכולות לשלוט בתסמינים בד"כ. בנוסף, פסיכותרפיה עשויה לסייע בפתירת קונפליקטים פסיכולוגיים העשויים לעמוד בבסיס התחושות וההתנהגות של החרדה.
תרופות שכיחות הן נוגדי דיכאון ונוגדי חרדה כמו תרכובות בנזודיאזפין הפועלות מהר יותר מאשר הנוגדות דיכאון אך כמו שהזכרתי למעלה עלולות לגרום לתלות פיסית והסבירות לכך שהן יגרמו להשפעות מזיקות מסוימות כמו נמנום, קואורדינאציה לקויה וזמן תגובה איטי, היא גבוהה.
דרך טיפול נוספת היא תרפיית חשיפה – סוג של תרפיה התנהגותית שבה האדם נחשף שוב ושוב למה שמעורר את התקפי הפאניקה, שיטה זאת מסייעת לעיתים לצמצם את הפחד. ממשיכים עם התרפיה עד שהאדם מפתח רמה גבוהה של נוחות ביחס למצב המעורר חרדה. נוסף על כך, אנשים החוששים שיתעלפו במהלך התקף פאניקה יכולים לבצע תרגיל שבו הם מסתחררים על כיסא או נושמים במהירות (היפר וונטילציה) עד שהם חשים קרובים להתעלפות. תרגיל זה מלמד אותם שהם לא יתעלפו במהלך התקף. ביצוע נשימות איטיות ורדודות (שליטה נשימתית) מסייע לאנשים רבים הנוטים להיפר ונטילציה.
 
הפרעות פוביות:
פוביות כרוכות בחרדה מתמשכת, בלתי מציאותית ועזה בתגובה למצבים חיצוניים ספציפיים, כמו התבוננות מגבהים או התקרבות לכלב קטן. אנשים הסובלים מפוביה נמנעים ממצבים המעוררים את חרדתם, או חווים אותם תוך כדי מצוקה גדולה. אולם אנשים אלה מכירים בכך שחרדתם מופרזת, ולכן הם ערים לכך שיש להם בעיה.

אגורפוביה:
פחדים של אדם להימצא במקום ללא דרך מילוט קלה אם ייתקף בחרדה. אנשים מסוימים אגורפוביה לאחר שהם חוו התקף פאניקה במצב כזה. אחרים פשוט מרגישים חוסר נוחות במצבים אלו ויכול להיות שלא ייתקפו בפאניקה לעולם, או ייפתחו פאניקה בשלב מאוחר יותר.
לעתים קרובות האגורפוביה משבשת את חיי היומיום עד למצב שהאדם ייבחר להיות מרותק לביתו.
אגורפוביה מאובחנת אצל 3.8 אחוז מהנשים ו-1.8 אחוז מהגברים במהלך כל תקופה בת שישה חודשים. בד"כ ההפרעה מתחילה בגיל 20.
טיפול:
תרפיית חשיפה, שהיא סוג של תרפיה התנהגותית. האדם החרד מתעמת עם הדבר שמפחיד אותו עד שהפחד פוחת ונעלם כתוצאה מהיכרות עם המצב. עוזר לכ-90% מהאנשים שמבצעים זאת בנאמנות.
במקרים רבים השורשים של הפוביה נעוצים בקונפליקטים פסיכולוגיים. במקרים אלו הפסיכותרפיה עלולה להועיל.

פוביות ספציפיות:
הן הנפוצות ביותר מבין הפרעות החרדה. חלק מהפוביות הספציפיות כמו – חשיכה, בעלי חיים או פחד מפני זרים – מתחילות בגיל מוקדם ורובן נעלמות עם השנים. פוביות אחרות כמו פחד ממכרסמים, חרקים, סערות, מים, גבהים, טיסה או מקומות סגורים – מתפתחות בצורה טיפוסית בשלב מאוחר יותר בחיים. 5% מהאוכלוסייה הם פוביים בדרגה מסוימת לגבי דם, זריקות או פציעות, אנשים אלו עלולים להתעלף (מה שלא קורה בפוביות אחרות), לעומת זאת אנשים רבים שסובלים מחרדה יפתחו היפר וונטילציה (נשימת יתר), העלולה להביא לתחושה שהם קרובים להתעלפות אך בפועל הם אינם מתעלפים אפילו לא פעם אחת.
טיפול:
לעיתים קרובות אדם יכול פשוט להימנע מהמצב או האובייקט שמעוררים את פחדיו.
תרפיית חשיפה עוזרת גם כאן והיא הטיפול הטוב ביותר לפוביות ספציפיות.
פסיכותרפיה גם יכולה לעזור.

פוביה חברתית:
המצבים שבד"כ מעוררים חרדה בקרב אנשים הסובלים מפוביה חברתית הם השמעת דברים לפני קהל, הצגה לפני קהל, כמו מחזה או נגינה בכלי, אכילה מול אחרים, חתימה על מסמך לפני עד ושימוש בשירותים ציבוריים. אנשים אלו חוששים שתפקודם ייראה בלתי הולם. לעיתים קרובות הם חוששים שחרדתם תהייה מורגשת לעין – שהם יזיעו, יסמיקו, יקיאו או ירעדו או שכולם ירטוט וכדומה.
אנשים ביישנים נוטים לפתח פוביה חברתית.
טיפול : גם כאן תרפיית חשיפה זה הטיפול הטוב ביותר. תרופות נוגדות דיכאון או נוגדות חרדה גם הן מסייעות. פסיכותרפיה.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית:
ההפרעה מתאפיינת בנוכחותם של רעיונות, דימויים או דחפים פולשניים, בלתי רצויים וחוזרים על עצמם, הנראים טיפשיים, מוזרים נבזיים או איומים, ישנו דחף כפייתי לעשות משהו אשר ירגיע את תחושת החוסר נוחות שתוקפת אותם בעקבות האובססיה.
מרבית הריטואלים הם נראים לעין (וידוא מספר פעמים שהדלת נעולה, שטיפת ידיים וכו'), ריטואלים אחרים הם מנטאליים (ספירה חוזרת ונשנית, השמעת הצהרות מתוך כוונה להפחית את הסכנה).
טיפול: תרפיית חשיפה. טיפול תרופתי (קלומיפרמין, פלואוקסטין, פלובוקסאמין), ותרופות נוגדות דיכאון (פחות יעילות). פסיכותרפיה אינה יעילה במקרים אלו.

הפרעות דחק שלאחר טראומה:
חרדה הנובעת לאחר אירוע טראומטי שהאדם חווה שוב ושוב את האירוע בד"כ בחלומות ביעותים או בהבזקים לעבר (פלאש בק). האדם נמנע בהתמדה מדברים המזכירים לו את הטראומה. לעיתים התסמינים אינם מתחילים אלא חודשים רבים לאחר האירוע הטראומטי,
האדם מפתח קהות כללית ותסמינים של עירור מוגבר (כמו קושי בהירדמות או נטייה להיבהל בקלות). תסמינים של דיכאון נפוצים.
אנשים בסיכון גבוה: חיילים קרביים לשעבר, קורבנות אונס או מעשים אלימים אחרים. הפרעת דחק שלאחר טראומה כרונית אינה נעלמת אך במקרים רבים העוצמה פוחתת במרוצת הזמן, גם ללא הטיפול.
טיפול: תרפיה התנהגותית, מתן תרופות ופסיכותרפיה.

הפרעת דחק חריפה:
בדומה להפרעת דחק מלבד העובדה שכאן ההפרעה מתחילה לאחר 4 שבועות מהאירוע הטראומתי ונמשכת שבועיים עד ארבעה שבועות בלבד.
אדם הסובל מהפרעת דחק חריפה נחשף לאירוע מפחיד. שב וחווה במוחו את האירוע הטראומתי, נמנע מדברים המזכירים לו אותו וסובל מחרדה מוגברת.
האדם מפגין גם שלושה או יותר מהתסמינים הבאים:

תחושה של קהות חושים, ניתוק או היעדר תגובתיות רגשית.
מודעות נמוכה לסביבה (לדוגמה, הוא מבולבל).
תחושה שהדברים אינם אמיתיים.
תחושה שהוא עצמו אינו אמיתי.
אי יכולת לזכור חלק חשוב מהאירוע הטראומתי.

טיפול: לרוב אנשים מתרחקים מהמצב הטראומתי ומתאוששים ברגע שמקבלים אמפתיה ותמיכה למצוקתם והזדמנות לתאר את מה שקרה ואת תגובתם לכך.

Shen- הנפש הסינית:

אחרי שהבנו מה היא חרדה, מה הצורך בפחד נורמאלי, מתי הפחד הופך לחרדה, מה ההבדל בין הפרעות החרדה השונות, מה הם הסימפטומים של ההפרעות השונות ומהן דרכי הטיפול שמציעה הרפואה המערבית נתחיל נבדוק את התופעה בעיניים הסיניות. על מנת להבין את התופעה ביסודיות נבהיר מספר מושגים חשובים להבנת מחלות נפש בעיניים סיניות.
נתחיל עם המושג  “mind” או “shen.

ה- Shen הוא אחד מהחומרים החיוניים של הגוף, הוא הסוג הכי מעודן או לא חומרי של הצ'י.  ה"shen" הוא חלק מחמשת הנפשות של האדם המקושרים עם חמשת האיברים היינים בגוף לכל איבר יש נפש שלו.
נפש הכבד – Hun , נפש הטחול – po, נפש הריאות – yi , נפש הכליות  - zhi, ונפש הלב – Shen. שם כללי לנפשות אלה הוא “spirit” כלומר רוח/ רוחות.

הקיסר הצהוב נתן פירושים רבים  ל- shen אך שניים מתוכם מתקשרים לנו להפרעות החרדה:

1. ה- Shen נותן אינדיקציה על מצב החשיבה, המודעות, התובנה הפנימית והזיכרון, כל התפקידים הנתמכים בעצם ע"י הלב.

2. ה- Shen נותן אינדיקציה על מכלול של כל 5 האספקטים הרוחניים של האדם, על ה-spirit.

ה-  Shen הוא אחד החומרים החשובים ביותר לתפקוד האדם, הוא חלק מ"שלושת האוצרות" שהם ה-Shen ה- Qi וה -Essence   או התמצית.
פעילות ה- Shen תלויה בתמצית ובצ'י, הם הבסיס לפעילותו התקינה. התמצית הוא הייסוד של הגוף והשורש של ה-Shen, זאנג ג'ייה בינג בספר classic of categories עמוד 63 כותב: "אם התמצית חזקה – הצ'י משגשג, אם הצ'י משגשג – הShen שלם." מה שאומר ששלושת האוצרות נתמכים וצריכים אחד את השני לתקינות פעילותם ולהמשכיות החיים ללא פתולוגיות.

ה-Shen מתאכסן בלב שאחראי לפעילויות רבות הכוללות: חשיבה, זיכרון, מודעות, תובנה, הכרה (קוגניציה), שינה, אינטליגנציה, חכמה, רעיונות.
בנוסף – שמיעה, ראייה מגע טעם וריח. רבים מפעילויות אלה מערבים פעילויות של איברים נוספים אך בשיתוף פעולה עם הלב, ע"פ ה- Nei Jing רשת התקשורת האנרגתית של הלב שולטת למעשה בתפקוד האיברים כולם: "הלב הוא השולט על כל המערכות והאיברים ומכאן צומחת כוחה של התודעה. אם השולט פיקח, ישרור תחתיו השקט.... אם השולט חלש 12 מערכות האיברים תכנסנה למצב של מצוקה, והתוצאה תהיה חסימה של המרידיאנים ונזק חמור לגוף הפיזי". אפשר להבין זאת אם מסתכלים על פעילות המוח מבחינה מערבית שאחראי על התרגום של החושים הנ"ל, ברפואה סינית הלב והShen- אחראים לכך.
כשה- Shen יוצא מאיזון אז מתחילות ההפרעות, היות ורוב פעילויותיו של ה-Shen מנטליות, חוסר איזון שלו יגרום לבעיות מנטליות הכוללות גם הפרעות חרדה.

אבחנה מבדלת מבחינה סינית:
תחושת חרדה כרונית ללא דיכאון מקובלת מאד במטופלים מערביים.
תחושת חרדה כוללת מצב נפשי של פחד ודאגה (שניים משבעת הרגשות) ברפואה סינית. יכול להיות מלווה או עקב חסר (בד"כ של דם או יין), עודף (בד"כ חום) או שילוב של חסר ועודף (בד"כ חסר יין עם חום מדומה).
כשיש חסר של דם או יין, ה- “Shen” מופרע ממקום מושבם בדם הלב וכתוצאה מכך האדם הופך חרד ושנתו לא טובה.
פתוגנים כמו סטגנציית צ'י, סטזיס דם, חום או חום- לחות יכול להפריע ל-“Shen”   ולהוביל לחרדה ואינסומניה.
במקרים מסוימים ה- “Shen” חסר מנוחה עקב חסר (חסר יין) שבעקבותיו מגיע עודף (חום מדומה). ישנה גם פתולוגיה של חסר ללא עליית חום שבמצב זה ה“Shen”  לא מעוגן.
ההבדל בין שני המצבים: בחסר החרדה היא עדינה בעוד במצב עודף החרדה חמורה.
בד"כ קל לראות מטופלים חרדתיים: חסרי מנוחה, קול רועד, עצבניים, ידברו הרבה (במצב עודף) או יהיו שקטים (במצב חסר), יהיו חרדים לגבי קבלת טיפול דיקור.
יכול להיות מקרים שהחרדה לא תהייה גלויה לעין במקרים שהמטופל יעשה מאמץ להסתיר את מצבם הנפשי האמיתי. מטופלים במצב תמידי של פחד יכולים להתנהג בצורה שקטה ומאופקת במצבים אלו הלשון, הדופק והעיניים יחשפו את מצבו הנפשי האמיתי של המטופל. קצה הלשון תהייה אדומה עם חריץ עמוק בלב. הדופק יהיה חוטי (במצב של עודף), או צף – ריק (במצב של חסר) ומהיר, העיניים ייראו לא יציבות ונראה חוסר שליטה בעיניים.

חרדה יכולה להיגרם ע"י סינדרומים רבים, לרוב החרדה מתעוררת ע"ר חסר יין עם חום מדומה כמו שהזכרתי למעלה, אך כל אדם מאובחן לגופו ויכולים להיות סינדרומים רבים אחרים או סינדרום שיתווסף. בכל אופן צריך לאבחן חרדה כשזוכרים שכל אדם שונה מרעהו.

סינדורמים שכיחים המערבים את הלב :

חסר צ'י הלב:

חרדה, דאגה מתמדת, פלפיטציות, זיכרון ירוד, אינסומניה, קוצר נשימה, סחרחורות, עייפות מנטלית ופיזית, גוון פנים חיוור, הזעה ספונטנית.
לשון: חיוורת עם חיפוי דק ולבן.
דופק: חלש.
עיקרון טיפולי: לחזק ולהזין צ'י הלב, להרגיע נפש.
פורמולה: Miao Xiang San
דיקור: BL15, PC5, HT7, PC6, Ren14, St36, yin tang, Du19, Du24

חסר דם בלב וחסר צ'י הטחול:
חרדה עדינה, אינסומניה עם בעיה להירדם, חלומות המפריעים לשינה, זיכרון ירוד, נטייה להבהל בקלות, פלפיטציות, סחרחורת, חוסר נוחות בבטן לאחר ארוחה, תיאבון ירוד, עייפות או חולשה,  גוון עור – חיוור – עמום, שפתיים חיוורות.
לשון: חיוורת ודקה עם חיפוי לבן דק.
דופק: חלש או מתגלגל.
עיקרון טיפולי: לחזק ולהזין טחול ולב, לחזק צ'י ודם, להרגיע נפש.
פורמולה: Gui Pi Tang
דיקור: Sp6, St36, Ht7, Ren12, Bl15, Bl17, Bl20, yin tang, Du19, Du24

חסר צ'י ויין של הלב:
חרדה המחריפה בערב מלווה עם פלפיטציות, אינסומניה,איריטביליות, קוצר נשימה, זיכרון ירוד, חוסר מנוחה נפשי, חלומות מפריעים לשינה, נטייה להיבהל בקלות, אי נוחות, "מרגיש חום ומשהו מפריע לי", פה וגרון יבשים, הזעות לילה, יציאות יבשות או עצירות.
לשון: צבע נורמלי ללא חיפוי או עם חיפוי ללא שורש. (תלוי בדומיננטיות הצי או היין בגוף).
דופק: צף – ריק, במיוחד בעמדה שמאלית – קידמית (לב).
עקרון טיפולי: להזין יין ודם, לחזק צ'י, להרגיע נפש.
פורמולה:  Zhi Gan Cao Tang
נקודות: Bl15, Ht5, Ht6, Ht7, PC6, Ren14, St36, yin tang, Du19, Du24

חסר יין של הלב עם חום מדומה:
חרדה שמחמירה בערב, חוסר נוחות מנטלית, אינסומניה, חלומות שמפריעים לשינה, זיכרון ירוד, אי נוחות, תחושת חום ושמשהו מפריע, פלפיטציות, פה וגרון יבש, תחושה של חום בערב, פנים אדומות, הזעה בלילה, חום בחמשת המרכזים.
לשון: אדומהעם טיפ אדום.
דופק: צף – ריק ומהיר.

סטזיס דם הלב:
חרדה חמורה, אי נוחות, פלפיטציות, כאבים דוקרים בחזה העלולים להקרין לחלק הפנימי של יד שמאל או לכתף, הרגשה של לחץ בחזה, כיחלון של שפתיים וציפורניים, ידיים קרות.
לשון: סגולה כולה או בצדדים (באיזורי החזה).
דופק: מיתרי או choppy  
 
ליחה ואש מפריעים ללב:
חרדה חמורה ועצבנות, סחרחורות, תסיסה מבפנים, חוסר מנוחה מנטלי, התנהגות מאנית, פוביות, אינסומניה- מתעוררים בשעות המוקדמות של הבוקר (בסביבות 4 בבוקר) וקשה מאד להירדם, חלומות מפריעים לשינה, בלבול מנטלי, דיכאון, פלפיטציות, בחילה הקאה או רעב שמכרסם, גרפסים, צרבות, צמא, פנים אדומות, תחושת לחץ בחזה, שתן כהה, כיוח ליחה, טעם מר.
לשון: לשון אדומה עם טיפ אדום נפוח. חריץ עד הלב עם חיפוי צהוב דביק בתוכו.
דופק: מהיר ןמתגלגל או מיתרי.
עיקרון טיפולי: לנקות חום ואש, לסלק ליחה, להרמן קיבה, להרגיע נפש.
פרומולה: Shi Yi Wei Wen Dan Tang
דיקור: Ht6, St40, GB34, ST41, yin tang, Bl15, Liv3, Du19, Du24

חסר יין בכליות ובלב עם חום מדומה:
חרדה, חוסר מנוחה מנטלי, תסיסה מבפנים שמוחמרת בערב, אינסומניה, חלומות מפריעים לשינה, זיכרון ירוד, פלפיטציות, סחרחורות טיניטוס, קושי בשמיעה, כאבי גב תחתון, שפיכה לילית עם חלומות, תחושת חום בערב, הזעות לילה, חום ב-5 המרכזים, שתן דק וכהה, צואה יבשה.
לשון:אדומה עם טיפ אדום יותר. חריץ של הלב.
דופק: צף- ריק, מהיר.
עיקרון טיפולי: להזין יין הלב, להרגיע נפש, לסלק חום.
פורמולה: Tian Wang Bu Xin Dan
דיקור: BL23, Kid3, BL15, Du19, Ht7, PC7, Ren14, yin tang, Du24

חסר צ'י בלב ובכיס מרה:
חרדה אקוטית והתקפי פאניקה חוזרים ונישנים, פחד, פוביות, דאגה לא נורמלית, אינסומניה, סיוטים,חוסר מנוחה, שכחנות, נטייה להיבהל, חוסר איכפתיות, ביישנות, פלפיטציות, מעט קוצר נשימה, עייפות.
לשון: נורמלית או חיוורת וחיפוי לבן דק, במקרים כרונים ייתכן חריץ עמוק וצר עד קצה הלשון.
דופק: חלש.
עיקרון טיפולי: הרגעת הנפש, להזין ולתמוך בלב.
פורמולה: Ding Zhi Wan
דיקור: GB39, SJ5, Bl15, PC6, Ht7, Ren14, Ht9, DU19, Du24

סינדרומים נוספים (לא שכיחים):

חסר דם הכבד:
חרדה קלה, דיכאון קל, חוסר התמצאות, אינסומניה, חלומות רבים, סחרחורת, ראייה מטושטשת, תחושת ציפה, הירדמות/ נימול של הגפיים, מחזור דליל, גוון עור חיוור.
לשון: חיוורת. דופק: choppy או קטן.
חסר יין הכבד:
חרדה מעורפלת, דיכאון, חוסר התמצאות, אינסומניה, חלומות רבים, סחרחורות, ראייה מטושטשת, תחושת ציפה, עיניים שיער וציפרוניים יבשים, אינסומניה, נימול גפיים, מחזור גליל. לשון: ללא חיפוי. דופק: צף – ריק.
סטגנציית צ'י הכבד:
חרדה, דיכאון, איריטביליות, שינוי מצבי רוח, חוסר נוחות באפיגסטריום או בהיפוכונדריום, תחושת גוש בגרון, לחץ לפני מחזור. דופק: מיתרי.
אש הכבד:
חרדה חמורה, איריטביליות, נטייה להתפרצויות עצבים, פנים אדומות, סחרחורות, טיניטוס, צמא, טעם מר בפה, עצירות, שתן כהה. לשון: אדומה, צדדים אדומים יותר, חיפוי יבש צהוב.
דופק: מיתרי – מהיר.
סינדרומים אלו בד"כ יגיעו עם סינדרומים נוספים מערבים את הלב. היות ובהפרעת חרדה ה- Shen מופרע ומקום משכנו של ה-Shen הוא בלב לכן הלב יהיה מעורב.

סיכום:
מחקר מעניין של “Liang Xiao Chi and Zhu Ke Cheng” מוכיח כי צמחי מרפא סיניים יכולים לטפל בהפרעת חרדה כללית ביעילות כמו פסיכיאטריה מערבית המערבת תלות בתרופות פסיכוטיות. 62 נחקרים עם הפרעות חרדה השתתפו במחקר, לחלקם הפרעות נפשיות נוספות מלבד חרדה כללית, מרבית הסינדרומים שנמצאו הם חסר יין עם אש (הסינדרום השכיח להפרעות חרדה),סינדרום נוסף שהנחקרים הציגו הוא חוסר תקשורת בין לב לכליות. הטיפול התבסס בעיקר על הפורמולה: Huang Lian E Jiao Tang   + מודיפיקציות בהתאם לאבחנה. נעשו בדיקות מעקב לפני הטיפול ובשבוע 2, 4, 6, ולאחר חצי שנה. התוצאה – הפחתת החרדה ב-75% או יותר.
מחקר אופטימי זה מראה כי יש לרפואה הסינית פתרונות טובים לסובלים מהפרעות חרדה, יש לאבחן בקפידה כל אדם לגופו, למרות שהסינדרום השכיח הוא חסר יין עם אש יש לבדוק את כל הסימנים ולטפל לפי הממצאים. עיקרון הטיפולי חייב לכלול מרכיב של הרגעת ה-shen, מטופלים אלו מאד רגישים לכן יש להקפיד על אופן התקשורת איתם, לא כדאי שיסבלו מחרדה בקליניקה היות והזיכרון למקום ההתקף מאד חזק ויש מטופלים הנמנעים מלחזור למקומות שבהם לקו בהתקף חרדתי. 

ביבליוגרפיה:
1.מרק – המדריך הרפואי השלם לבית ולמשפחה.
2.The practice of Chinese Medicine, the treatment of diseases with acupuncture and Chinese herbs by Giovanni Maciocia.
3.Diagnosis in Chinese Medicine, a comprehencive guide by Giovanni Maciocia.
4.Clinical handbook of internal medicine by Will Maclean & Jane Lyttleton, volume 1
5.“zennews” – עלון מקצועי למטפלים מוסמכים ברפואה משלימה גיליון מספר 15, נובמבר 2005, מחלות נפש בראייה סינית.
6.אתרי אינטרנט:  http://www.nimh.nih.gov/publicat/anxiety.cfm#anx9
                                 http://www.highbeam.com/library/docfree.asp

נכתב ע"י שניים סינים: מאיה בונפיל ואורן חלף

לקביעת פגישת אבחון וטיפול ניתן לתאם מול אורן: 054-3144011 או מול מאיה: 054-8008500 או לפנות במייל:  "יצירת קשר"